הצגת מקור

='''<span style="COLOR: rgb(255,0,103)">     רגולציה, ממשל, משילות  ./.  Regulation, Governance & Governability</span>'''=

המחלקה למדע המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים

סמסטר א', תשס"ט (סתיו 2008), מספר קורס: 56791

חדר סמינרים, ביה"ס למדיניות ציבורית (גוש 8, אגף מקסיקו, ביה"ס למדיניות ציבורית ומרכז גילה)



[[תמונה:steer.jpg|left|thumb|250px|רגולציה במבט היסטורי]]


==='''תאור השיעור/סמינר:'''===

סמינר זה מוקדש לניתוח כלכלי-פוליטי ביקורתי סביב שלושה היבטים של השימוש ברגולציה כמכשיר של ממשל ((Governance ומשילות (governability). ראשית, עלייתה של המדינה הרגולטורית כאלטרנטיבה ל"מדינת הרווחה" ו"למדינת הפיתוח". שנית, התפתחותה של דמוקרטיה רגולטורית כאלטרנטיבה לדמוקרטיה ייצוגית ולדמוקרטיה השתתפותית. שלישית, התפתחותם של משטרים רגולטוריים בזירה הבין-לאומית כאלטרנטיבה למשטרים לאומיים.  


המדינה המודרנית שנולדה באירופה במאה ה- 16 עומדת כיום בפני שינויים מרחיקי לכת ביחסיה עם החברה והכלכלה. חלק משינויים אלה בא לידי ביטוי בנסיגה מסויימת של מדינת השירותים (או בשמות מקבילים "המדינה המפתחת", ו"מדינת הרווחה")  ובעלייתה של המדינה הרגולטיבית (התרגום העברי הוא המקביל הוא המדינה המסדירה). שינויים אלו מתקדמים יד ביד עם שינויים במדיניות הציבורית בכלל ובאופן שבו מבוזרת (ומרוכזת) העוצמה.  נבחן בסמינר את הסדר העולמי החדש  שאותו נכנה "קפיטליזים רגולטורי" ואת הכוחות, המניעים את השינוי, היקפם והשלכותיהם.

במדיניות הציבורית החדשה, בינוי מסגרות רגולטוריות מודגש על חשבון שאלות של קביעת מדיניות ותכנון, הגבולות בין הפרטי לציבורי מטושטשים יותר מבעבר, הרגולקרטיה צומחת על חשבון הבירוקרטיה, חקיקת המשנה גדלה על חשבון החקיקה הראשית, משטרי הסדרה בינלאומיים, ועל-לאומיים ורב-לאומיים מתפתחים לצידם של משטרי הסדרה לאומיים,  משטרי ממשל פרטי לצידם של משטרי ממשל ציבורי, רשתות מדיניות ורגולציה מחליפות מבנים היררכיים ומדינתיים של קבלת החלטות והאצלת סמכויות (למעלה, למטה ולצד שלישי) מאפיינת יותר ויותר את תהליך מיסוד המדיניות.

לסמינר היבטים שונים: היסטוריים (בחינת יחסה של מדינת האומה לכלכלה מאז עלייתם וצמיחתם של העסקים הגדלים ויצירתה של כלכלה לאומית); היבטים השוואתיים (אירופה מול ארה"ב, ישראל מול בריטניה); היביטים אנליטיים (הצגת המושגים "משטר מדיניות" "משילות" ו"יכולת משילות"); היבטים תיאורטיים (תיאוריות נורמטיביות ופוזיטיביות של רגולציה, גישות פלורליסטיות, אליטריות, מעמדיות, קורפורטיסטיות ומדיניתיות ליחסי עסקים ופוליטיקה) והיבטים ישראלים (בחינת השינוי וחסמיו, יתרונותיו וחסרונותיו, במעבר מדינת השירותים למדינה המסדירה).



[[תמונה:care.jpg|left|thumb|250px|קפיטליזם רגולטורי]]

==='''[[מי ומי בקורס: סטודנטים]]'''===


==='''[[תוכנית מפגשים]]'''===


==='''[[תרגילים]]'''===


==='''[[סיכום השיעור ותגובות הסטודנטים והמרצה]]'''===


=== '''[[רשימת קריאה: ביבליוגרפיה מוארת]]''' ===



.

==='''דרישות הסמינר:'''===

א.	השתתפות פעילה - דיונים והשתתפות הם חלק מתהליך הלמידה

ב.	הגשת שבעה תרגילי קריאה כפי שיוגדר על ידי המרצה.

ג.	הצגת מאמר בכיתה

ד.	השתתפות בכנס/ים והרצאות אורח כפי שיאורגנו במשך השנה.

ה.	עבודת סיכום 


==='''ציון הסמינר:'''===

א. הצגת מאמר/נושא בכיתה – 20%

ב.  השתתפות – 20%

ג.  עבודת מחקר – 60% 



=== '''מרצה אחראי:''' ===
 
'''[mailto:levifaur@mscc.huji.ac.il פרופ לוי-פאור דוד]''' אני חבר סגל המחלקה למדע המדינה ובית הספר למדיניות ציבורית. תחום העיסוק המקצועי שלי הוא רגולציה וממשליות, כלכלה פוליטית ומדיניות ציבורית. הגעתי לאוניברסיטה העברית לפני שנה מאוניברסיטת חיפה.  בחיפה עשיתי את התואר השני והשלישי (בהנחיית פרופ' יעל ישי). לאחר לימודי הדוקטורט בחיפה שהיתי מספר שנים בפוסט דוקטורט ובמסגרות אחרות בחו"ל, כולל ברקלי, ביה"ס הגבוהה לכלכלה ומדע המדינה בלונדון, אוקספורד, מנצ'סטר, אוטריכט והאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה. אני מאמין בחשיבות של מעורבות חברתית ואקדמית פעילה אבל מכבד מאוד גם את הסגירות וההתבוננות פנימה של חלקים גדולים מהעולם האקדמי. אני רואה בקידום רפורמה בתוכניות הדוקטורט באוניברסיטה העברית ובארץ בכלל משימה חשובה. ראו גם את הראיון שעשיתי לא מזמן
[http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-6730,00.html ב-ynet]. אני גר באושר בירושלים, נשוי לנעמי ואבא למיכאל (7) והלל (9)
 
חדר מספר 4324 (מדע המדינה); חדר 1748 (ביה"ס למדיניות ציבורית), טל. 02-5880498

שעות קבלה: יום שני, 18:00- 17:00, או בתיאום מראש